?המקור לאושר – מימוש העצמי או מימוש תפקידי
The Root Of Happiness: Self-Realization Or Serving A Purpose?

by Nechama Mina Berenstein
Essays 2015

MyLife Essay Contest

מבוא

האדם מחפש אחר האושר. תיאורטיקנים רבים מנסים לצייר את מבנה הנפש ומהלכיה, במטרה להבין ולהשיג את השלמות הפנימית, שהיא אבי האושר המיוחל. במאמר יובאו מספר פסיכולוגים שהטביעו חותם באנושות ושיטתם נלמדת עד היום באקדמיה. לצד זה תוצג, להבדיל, שיטתו של בעל התניא, אבי תורת החסידות. החקירה לשורש התיאוריה של כל אחד מהם, מציגה את ההבדל המהותי בין הפסיכולוגיה הכללית לפסיכולוגיה היהודית- חסידית. בתום המאמר – יוכל לשפוט הקורא, מהי השלמות האמיתית של האדם וכיצד ניתן להגיע אליה.

***

חלום חייה של חנה עמד להתגשם. כל המשפחה המורחבת החליטה לטוס לאנגליה לטיול משותף לרגל שמחת בת מצווה. אלא מאי, שחנה בדיוק שהתה ברוסיה לתקופה של שליחות בבית חב”ד למשך ארבעה חודשים. חנה מצאה עצמה בדילמה של חייה: האם לעזוב למספר ימים את השליחות לטובת הטיול הנחשק, או שמא לוותר עליו? חנה החליטה להישאר. היא תארה לעצמה שיהיה זה השבוע הקשה בחייה. רחוק מהמשפחה, בארץ זרה, ללא תנאי מחיה נאותים, ועיקר העיקרים – הפסד של חוויה שלעולם לא תחזור. והנה, פלאי פלאים – חנה, שהייתה עסוקה בנתינה ליהודי העיר, בחינוך ילדים שאינם יודעים תורה מהי, בהכנת אוכל כשר לבחורה שאביה אינו יהודי ואין בביתה אפילו סיר כשר לבשל בו אוכל, מצאה עצמה מאושרת מאין כמוה, נטולת כל רגש של קינאה ולהיפך… היא שחה לאימה, שהם יכולים לקנא בה…

כיצד ניתן לפענח את סוד האושר של חנה?

האדם השלם במונחים פסיכולוגיים

פילוסופים רבים שואפים לנתח את אישיותו של האדם, במטרה למצוא את הדרך לשלמות פנימית.

פרויד ( 1856-1939 ), חוקר נודע בתחום הפסיכולוגיה, סבר כי נפשו של האדם מורכבת ומונעת מדחפים ויצרים פנימיים לא מודעים ומאירועי העבר, באופן שאינו ניתן לבחירה. לשיטתו, האדם מווסת עצמו כל העת בין הרצון לתענוג ולמימוש יצריו (האני הסתמי) לבין הרצון להיענות לדרישות המוסר והחברה (האני העליון), כאשר השלמות היא להגיע למקסימום הנאה במינימום סבל מצפוני.

רוג’רס ( 1902-1987 ), פילוסוף אמריקאי מאבות השיטה ההומניסטית, התנגד לשיטתו של פרויד הרואה באדם רע מטבעו ונשלט על ידי גירויים פנימיים. הוא ראה את האדם כבעל טבע טוב ובעל בחירה. לפי רוג’רס, תכלית חייו של האדם היא לממש את עצמו, להגיע לתחושת סיפוק. האדם השלם חש חופשי להיות עצמו ומתקדם לעבר מימושו. אמנם לעולם אינו מצליח להשיגו, כיוון שתמיד ניתן להתפתח, אך הוא לא נבהל וממשיך לפתח עצמו.

האדם השלם על פי התניא

להבדיל בין חול לקודש, בעל התניא מציג את האדם השלם, לא ככזה המצליח להשיג הנאה בחייו במינימום סבל מצפוני, וגם לא ככזה המממש את עצמו באופן מרבי.

מבנה הנפש הבסיסי של היהודי, אותה מתאר אדמו”ר הזקן בספרו “תניא” היא: נפש בהמית (יצרים ודחפים), נפש אלוקית (רוחנית ונטולת אינטרסים) ונפש שכלית המתווכת ביניהם.

האדמו”ר הזקן מביא חמש דרגות ביהודי. הנמוך שבהם הוא “רשע ורע לו” המונע על ידי דחפיו בלבד. הגבוה שביניהם – האדם השלם הוא: “צדיק וטוב לו”. האני שלו הוא ה’אני העליון’ – הקדוש ברוך הוא.

האדמו”ר הזקן מציג את האדם כבעל תכלית ושליחות בעולם. הכוחות הדוחפים למטרה זו הם כוחות הנפש האלוקית שמודעת למטרת האדם והבריאה. הכוחות הבולמים הם כוחות הנפש הבהמית – היצרים והרגשות השליליים. אלו הם כוחות חיצוניים1. הבורא שתלם כדי שהאדם יתגבר עליהם ויממש את שליחותו תוך יגיעה ולא בבחינת ‘מתנה’.

מהי תכלית האדם והבריאה? לעשות לה’ דירה בעולם, כלומר לבטל את כוחות הרע ולמלא את העולם בטוב.

אם כן, האדם השלם אינו שואף להנאה (כשיטת פרויד) או למימוש עצמי (כשיטת רוג’רס) – כי אם למימוש תפקידו.

במאמר המוסגר: אין במאמרי זה כדי לשלול את אותם תיאורטיקנים נחשבים. הללו הגיעו ,( למכמני הנפש עד לרובד מסוים לשם נפשם הייתה קשורה. פוירשטיין ( 1921-2014 פסיכולוג נודע, אמר: “הפסיכולוגיה כפי שהיא נלמדת מותירה אותנו מוגבלים מאוד. יכולתנו להבין אחרים מושפעת במידה רבה מהבנתנו את עצמנו. אבל הדרך שבה הרבי הבין את מצבו של היחיד… היתה דרך אחרת לראות בן אנוש, לא כהשתקפות של עצמך, אלא כהבנה שבאה בהארה מלמעלה…”. בעל התניא מציג את האדם השלם באותה דרגה מושלמת בה הוא נמצא. די לעיין בניתוח הגרפולוגי שנעשה עליו 2 – המגלם את החתירה האינסופית לכיבוש העצמי והסובב למען מטרת הבורא – כדי לראות כי הוא אחז בשלמות אותה הציג. זאת בניגוד לתיאורטיקנים השונים, שלא הדגימו בבן אנוש את האדם השלם.

מה מאפיין את האדם השלם על פי התניא?

נקדים ונתאר את ה”כמעט שלם”. זהו הצדיק שאינו גמור. הוא ממוקד תפקידו, מנוטרל מהכוחות הבולמים, אולם יש בו מניע של תענוג אלוקי. הוא חש רגש רוחני עז – תשוקות רוחניות, אש ולהט, והללו מנתבים את עשייתו.

על פניו, הוא נראה כמושלם. ואולם, לפי תניא, אין הוא השלם. מדוע? בדקות, עדין מניעים אותו הנאה וסיפוק – אף כי הם רוחניים.

מיהו אם כן השלם? הצדיק הגמור. המיוחד שבו הוא: אין בקרבו רצון לחוויות, גם אם הוא חווה אותן. מה שמניע אותו: מימוש שליחותו בלבד. הוא הצליח לנטרל את הכוחות המנגדים וכולו מכוון לעשייה חיובית. הוא נמשל למים. שקטים, מרווים.

המתבונן בתפילה של הרבי, בשליחי הרבי, יכול לראות את העיקרון היסודי הזה של תורת החסידות. יש בעיניים תענוג של מים, רוויה. ברק שמעיד על שלמות פנימית. רוגע ועשייה בלתי פוסקת מכוונת שליחות3.

תורת החסידות, בשונה מהציבור החרדי הכללי, אינה מחנכת את האדם לקיים מצוות כדי לזכות לגן עדן. על אף ששכר ועונש מופיעים בתורה4. זו הסיבה איפה, שחסיד מונע מ: מה הרבי רוצה ממני כעת? איך אני מקדם את תכלית העולם מציאות הנוכחית?

וישאל השואל: איפה אני בתמונה? מה אקבל בתמורה?

אין זה העניין לאדם השלם. ה’אני’ הוא בבחינת חלל ריק המבצע את שליחותו בלבד.

האם אין שיטה זו מגדלת ‘רובוטים’? חלילה. יש רגשות, יש חוויות (עיין בסיפורה של חנה בו פותח המאמר), וכולן נובעות מהעונג להיות שותף למעשה בראשית, מאותה חווית שלמות הנגזרת מ:’מימוש תפקידי’.

האדם מחפש משמעות

ד”ר פראנקל ( 1905-1997 ), פסיכותרפיסט ווינאי, כתב את סיפרו “האדם מחפש משמעות”, המהווה אנטיתזה לשיטת פרויד ודומיו. העיקרון העומד מאחורי שיטתו: “אלה שיש להם ‘למה’ שלשמו הם חיים, יוכלו לסבול כמעט כל ‘איך'”. פראנקל, שהיה עמיתו של פרויד, ספג עלבונות רבים על שיטתו המהפכנית וכמעט נואש. ברגע האחרון, הרבי שלח אליו מסר: “אתה תצליח”. כתוצאה מכך הוא אזר אומץ ופרץ דרך. ספרו נעשה לרב מכר עולמי.

מדוע עודד הרבי את שיטתו? כי הוא נגע בנקודת שיטת החסידות – חיים למען תכלית.

תורת החסידות מלמדת, כי בעשייה הפרטית שלי, אינני מממש רק את תכלית חיי, כי אם את תכלית כלל ישראל עד לכלל הנבראים.

מדוע הדבר מעניק אושר?

לא ניתן להרוות את צימאונו של האגו ויצר המימוש העצמי, כשם שלא ניתן למלא כוס שיש בה חור, כי ככל שתמלא, הכלי מטבעו חסר.

הצדיק הגמור לעומת זאת, בשל היותו מכוון תכלית – הוא מנוטרל רגשות שליליים וכל כולו חוויות חיוביות.

שווה לכל נפש

התנגדות עזה היתה לשיטתו של האדמו”ר הזקן, כשביסודה השאלה: האם שלמות זו ראויה לכל נפש? וכבר נפסק, והראיה שדבריו פורסמו ברבים: כל אחד יכול5. האדמו”ר הזקן כינה את ספרו “ספר של בינונים”, מתוך הכרה בכך שהאדם הפשוט מסוגל להגיע עד לדרגת הבינוני. בינוני הוא זה שמבצע את שליחותו, אולם חווה את הכוחות בולמים, נאבק באינטרסים.

הרבי אומר שכיום, בסמיכות לביאת משיח (שלמות העולם), כל יהודי יכול להגיע לדרגת צדיק גמור6, לפחות לפי שעה. דהיינו: הוא מסוגל להיות מונע לחלוטין מהמטרה ונטול אינטרסים.

כיצד אדע מהו תפקיד העולם ומהו תפקידי? החסידות כולה עוסקת בהסברה אודות תפקיד העולם והאדם, הכרת הכוחות הבולמים וכלים להתמודדות איתם.

הבנתי. אך מנין אקבל כוח להיות מונע על ידי מימוש תפקידי? חסידים מקושרים לרבי. הרבי מגלם את האדם השלם, ויש לומר שזהו סודו של הרבי. חיבור לאדם השלם הוא משענת וכוח, נגיעה באין סוף. להיות חסיד, הוא להיות חלק מהשלם אליו שואף האדם בחייו. חסידים נועצים ברבי כדי לברר את שליחותם. הרבי גם דורש שכל אדם יימנה לעצמו מורה דרך רוחני7, שיסייע לו להיות מונע על ידי מימוש תפקידו בלבד. איש זה נחשב ‘צינור’ להעביר את המסר של הרבי8.

איפה זה פוגש אותי בחיי?

לפי שיטה זו – כל מה שקורה בעולם מכוון תכלית. החמצת אוטובוס? אלוקים שתל אותך במקום הזה לשליחות מסוימת. חפש ומצא.

שלמות זו אינה באה בסתירה לחוויות העולם, שימוש בטכנולוגיות ועוד –אדרבה. כל אלו הם כלי עזר לשליחות שלי. אני יוצא לסוף שבוע עם בן זוגי, כי יש לי שליחות לחיות עימו בשלום. הרבי מאחל לכל בית ישראל חיים הכי טובים, עשירים בכסף9 – כי כל אלו כלים של הבורא למימוש שליחותנו.

מה עוד הרווחתי? כשאני ממוקד מטרה – יש בי כוחות לזהות מהם הצרכים האמיתיים שלי מבלי להגזים. אני צריך בית נעים, שאפשר להיכנס אליו, שמרגישים בו נוח וטוב – מצוין. ארמון? זה כבר בגדר “מימוש עצמי” שעלול להביא לתוצאות הפוכות מן האושר.

מימוש העצמי מול מימוש תפקידי

מחשבות מנמיכות רוח הנובעות מ”מימוש עצמי”: “אני לא מתאים. לא מצליח לי, אני לא באמת מוכשר, יש מוצלחים ממני. אוהבים אותי או לא?”br>
מחשבות מרוממות כתוצאה מ”מימוש תפקידי”: “כעת אני כאן. נשלחתי לפה בידי ה’. איזו תועלת אני יכול להביא במקום שלי? קיבלתי כישרונות, גם אם אינני הכי מוצלח, יש אנשים שיכולים להפיק מכך תועלת וזו חובתי”.

נסיים בברכה, שנזכה תיכף ומיד למימוש שלמותנו ושלמות העולם בביאת משיח צדקנו.


מקורות תורניים:

מקור עיקרי:
ספר התניא.
מקורות משניים:
הרבי מה”מ, דבר מלכות נ”א נ”ב – שיחות לפרשת ויחי ותרומה.
אדמו”ר הרש”ב, קונטרס ומעין מבית ה’.
שיחת הרבי לחול המועד סוכות תשמ”ז.
שיחת הרבי לי”ט כסלו, תשי”ג.
תנ”ך.

מקורות חול:

הררי יחיאל ( 2013 ), סודו של הרבי, הוצאת ידיעות אחרונות תל אביב.
כהן, א’, פרידמן, ד’ ( 2002 ). אישיות: רוג’רס – גישה הומניסטית פנומנולוגיה, בית הספר
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13532 . הווירטואלי של מטח
http://chabad.co.il , פוירשטיין, ר’. סרט “תורת חיים”, אתר בית חב”ד .
פרויד, ז’ ( 1988 ). כתבי זיגמונד פרויד, תל אביב: הוצאת דביר.
פרנקל, ו’ ( 1970 ), האדם מחפש משמעות, תל אביב: הוצאת דביר.
http://chabad.co.il , צוקר, ר’, חקר גרפולוגי על האדמו”ר הזקן, אתר בית חב”ד .
Sue Fishkoff; The Rebbes Army, Schochen 2003. –

הערה: האדמו”ר הזקן אומר שצדקה וחסד שאומות עובדי גילולים עושים אינם אלא להתייהר וכולי. לפי מאמר זה הבנתי, כי גוי, כיוון שאין בו נשמה אלוקית, אינו מסוגל להיות מנוטרל מהאגו שלו. לפיכך, כל מעשה טוב שעושה, מונע מהצורך במימוש העצמי – אותו מכנה האדמו”ר הזקן יוהרה – ישות, אגו.

דוגמה טובה: הרב שהיה לעגלון. זהו ספור שממחיש אדם שמימש את עצמו ובכל זאת עשה תפנית בחייו למען מימוש תפקידו, בכוח של הרבי. על ידי כך הגיע לשלמות אישית.


 

הערות ומקורות

1. כשמשיח יבוא הם יתבטלו – זכריה, י”ג, ב’. זו הראיה גם שאינם אמיתיים – קונטרס ומעין, ב’.

2. 2 הניתוח הגרפולוגי נעשה על ידי רות צוקר, חוקרת שחוות דעתה שימשה יסוד להכרעות בתי דין ובתי משפט .http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1618 : בישראל. לניתוח הגרפולוגי

3. .Sue Fishkoff; The Rebbes Army, Schochen 2003. . 3 הררי יחיאל, סודו של הרב

4.חומש ויקרא, פרשת בחוקותי ועוד. אמת הוא דבר נצחי: קונטרס ומעין, מאמר ב’.

5. שיחת הרבי, י”ט כסלו, תשי”ג.

6. דבר מלכות נ”א-נ”ב פרשת ויחי.

7.חול המועד סוכות תשמ”ז.

8. מקובל אצל חסידים. לא מצאתי מקור.

9. דבר מלכות נ”א-נ”ב, פרשת תרומה.