היפראקטיביות בראי החסידות – Converting Weakness Into Strength

MyLife Essay Contest

Chassidus’s Approach to Hyperactivity

מבוא

העולם מלא בסבל, קשיים ובעיות. אין אדם שלא נאבק כל יום בגילויים של קושי ואף רוע מסביבו, בעיות החיים הפכו דבר בלתי נפרד מהווי החיים של כל אדם, תפקיד האדם הוא לבחור איך להגיב וכיצד לפתור את הבעיות העומדות בפניו. באופן כללי ישנם שלושה אופנים איך להתייחס לבעיות: האפשרות הכי קלה היא להתעלם ממנה, מה שיגרום שהבעיה תתעצם לממדים כאלו שאולי כבר לא יהיה לה פתרון. האפשרות השנייה היא להתמודד איתה ולנסות לפתור אותה בכל דרך שאפשר. האפשרות השלישית היא להפוך את הבעיה עצמה לפתרון. בחיבור זה ניווכח לדעת שגישת החסידות היא להפוך את הבעיה לפתרון, ובעצם אם לא היה בבעיה עצמה תועלת היא כלל לא הייתה. בגישה זו מרבית מהבעיות שאנשים נתקלים בהם יפתרו מאליהם.

נתמקד בבעיה אחת: היום יש יותר ויותר ילדים שסובלים מ”היפראקטיביות”- פעלתנות יתר ובא לידי ביטוי בעיקר בקשיי קשב וריכוז. אם פעם רק מעטים היו משתמשים ב’ריטלין’ ובהיחבא, בזמננו כמעט כל ילד שמאובחן בבעיות של קשב וריכוז מיד מטופל בתרופה זו.. מטרת החיבור היא להראות את דרכה המיוחדת של החסידות ואיך בגישתה הבעיה תיפתר מאליה.

היפראקטיביות בראי החסידות

בליקוטי שיחות (כרך טו שיחה ב’ לפרשת נח עמ’ 42 ) הביא הרבי את פירוש הזהר על הפסוק “בשנת שש מאות שנה לחיי נח… נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו” (מובא כאן בתרגום חופשי): “במאה השישית לאלף השישי ייפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה, והעולם יתקן להיכנס אל האלף השביעי”.

הזהר מדבר על שני סוגים של התגלויות שיתרחשו בתקופת המאה השישית לאלף השישי: האחד הוא התגלות “שערי החכמה למעלה”, שהכוונה היא לחכמת התורה. והשני הוא התגלות “מעיינות החכמה למטה”, שהן חכמות הטבע והעולם.

ואכן, בתקופה זו שעליה ניבא הזוהר (תקופה שהחלה במאה השישית של האלף השישי למניינו), חלה התפתחות עצומה בגילוי החכמה בעולם. בחכמת התורה – נתגלתה והתפשטה אז תורת החסידות, פנימיות התורה, בחכמות העולם – החלה באותה תקופה התפתחות מהירה ביותר של חכמה ומדע.

והרבי שואל שם בשיחה: הזוהר אומר, שבאמצעות התגלותן של חכמות אלה מתקן העולם לקראת כניסתו אל האלף השביעי, אל ימות המשיח. אפשר להבין בפשטות, שגילוי פנימיות התורה הוא בבחינת הכנה לימות המשיח, שהרי אז תימלא הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים, וגילוי פנימיות התורה הוא הכנה לכך: אבל איזה קשר ואיזו שייכות יש בין התגלות חכמות העולם לימות המשיח?

ומבאר הרבי כך: שמהעניינים העיקריים שיתחדשו בימות המשיח הוא הייעוד “ונגלה כבוד ה’ וראו כל בשר יחדיו כי פי ה’ דיבר”. מוסבר בתורת החסידות, שלעתיד-לבוא יתקיים “וראו כל בשר” – הבשר הגשמי, העולם הגשמי עצמו יחוש שכל מהותו וקיומו הוא הקב”ה. כלומר, לא רק הכוחות הרוחניים יוכלו להשיג את הכוח האלוקי, אלא גם הבשר הגשמי. העולם החומרי עצמו יהיה כלי לגילוי האלוקי.

ההכנה לכך היא ההתגלות של חכמות העולם. מטרתה העיקרית של התגלות זו היא לשרת את הקב”ה, ככל דבר בעולם ש”לא בראו אלא לכבודו”. כאשר יהודי מנצל חכמות לאלה לתורה ולעבודת ה’, בכך מכינים את העולם לקראת ייעודו בזמן הגאולה, כאשר כל פרט בעולם הגשמי עצמו יהיה כלי להשראת אור ה’. ועל כן נתגלו החכמות האלה דווקא בזמן הזה, סמוך לביאת המשיח, כדי שתהיה לעם-ישראל אפשרות לנצל גם חלקים אלה של הבריאה לתורה ולעבודת-ה’, ובכך להכשיר את העולם לקראת הגאולה.

ולאחר מכן (שם אות ח’) מוסיף הרבי דבר נפלא, שדווקא ההתפתחות של חכמות העולם מקרבת אותנו להבנה אמיתית של האחדות האלוקית. פעם חשבו שכל אחד ואחד מכוחות הטבע הוא כוח נפרד בפני-עצמו, ושהחומר מורכב מיסודות שונים. דווקא בימינו אנו יודעים, שבשורש הדברים נובע הכול מנקודה בסיסית אחת שהיא למעשה ביטוי לאחדות האלוקית. אחדות זו תתגלה בגאולה האמיתית והשלימה.

חוזים אנו בדבר נפלא שדווקא הבעיה היא בעצם הפתרון.. דווקא מה שאחרים רואים כהפרעה לעבודת ה’, כדבר שלא מקרב (אולי מרחק) את הגאולה, דווקא החסידות רואה בזה הכנה לגאולה.. בכך שע”י התפתחות המדע אנו מבינים יותר ויותר שהבריאה היא נקודה אחת.. וזהו ביטוי של אחדות ה’ שיתגלה בגאולה.

יתירה מכך, אפילו דברים שהם ממש נגד ה’ כמו העבירות והחטאים, גם בהם רואה החסידות פוטנציאל להתקרבות לה’, פוטנציאל מיוחד שלא היה קיים ללא החטא. הרבי בליקו”ש (חלק ה’ שיחה א’ לפרשת לך לך אות י”א ואילך) מבאר שאחד מעיקרי האמונה, שהקדוש ברוך הוא הוא בעל הבית היחיד בעולם, ומלבדו אין לאף אחד שלטון בהנהגת העולם. ומוסיף הרבי שאפילו בענייני התורה ומצוות, אשר לגביהם ניתנה לו בחירה חופשית, הן “על פי ההשגחה העליונה ועל פי רצונו יתברך”. אמנם מעשה החטא עצמו הוא בוודאי ההיפך מהרצון העליון, אך מצב הירידה בעולם ובאדם, שגרם ע”י החטא, אינו ההיפך מרצון ה’. ואדרבה הקב”ה מאפשר מצב של ירידה בעולם כי באמצעות התשובה אפשר להגיע לדרגה נעלית ביותר, שהוא מברר ומזכך גם את ניצוצות הקדושה הנמצאים ב”זדונות” ולהפוך אותם ל”זכויות”. והיינו שגם מצב ירוד שכזה מביא ומסייע להתקרבות גדולה וצימאון גדול לה’, צימאון שלא היה מרגיש לולא עשה חטאים (כי צימאון מרגישים רק כאשר אין מים). וכמו שמבאר אדמו”ר הזקן בספר התניא (פרק ז’) שע”י תשובה אמיתית מאהבה אפשר לגרום לכך שהזדונות יהפכו לזכויות, כי דווקא הימצאותו בארץ ציה וצלמות ורחוק מאוד מה’ זה מה שהביא את הצימאון הגדול הזה לה’ (כי דווקא במדבר מרגישים צמא, דווקא הריחוק מביא לו את הצימאון לבורא) ובכך גורם שאפילו הזדונות והמצב הירוד שהיה קודם הופך להיות מסייע וכחלק מההתקרבות לה’.

ושוב רואים את המיוחדות שבגישת החסידות, שהדבר שכולם רואים כהפרעה שצריך להתגבר עליה בכדי לחזור לדרך הישר, החסידות רואה את המצב הזה בעצמו פוטנציאל אדיר להתקרבות לה’.. תשוקה לקב”ה שלא הייתה קיימת לולא החטא.

נמצאנו למדים שהחסידות רואה בכל דבר הקיים בעולם חלק מהכוונה העליונה, ואם רק האדם יראה בזה הזדמנות אז גם דברים שנראים כבעיות פתאום יהפכו עבורו לחלק בלתי נפרד מהפתרון.

ונחזור לבעיה שהתחלנו בה, ברור לכל שאי אפשר להתעלם מילד הסובל מבעיות של “היפראקטיביות”, התעלמות מהבעיה רק תחמיר אותה. הגישה הרווחת היום בעולם לראות את זה כבעיה הדורשת טיפול, וישנם מספר דרכים לטיפול, א’. באמצעות ‘ריטלין’ (ותחליפיה), תרופה המשפיעה על מערכת העצבים של הילד. ב’. בכך שנותנים לו להוציא את המרץ על דברים מבוקרים כגון שנותנים לו אחריות וכדומה, ומונעים ממנו בכך להוציא את המרץ על דברים שליליים . ג’. באמצעות תמריצים חיוביים, שאם יתנהג טוב יקבל דברים שאוהב וכו’.

המכנה המשותף שבכל הדרכים הנ”ל שכולם רואים את ההיפראקטיביות כבעיה הדורשת טיפול, וזה גם מה שמשדרים לילד שהדבר עצמו לא חיובי, ומטפלים בזה בדרכים מגוונות.

לאור הרעיון הנ”ל ניתן לומר שגם כאן הגישה של החסידות היא גישה שונה ומיוחדת, יתכן וההיפראקטיביות הגיעה מרשלנות של ההורים, מכך שהילד לא קיבל את כל מה שהיה צריך לקבל, מכך שלא היה לו בית מספיק חם ואוהב ותומך, אך המציאות היא שהילד היפראקטיבי ואם הקב”ה איפשר זאת כנראה שגם מצב כזה יש בו פוטנציאל חיובי אדיר.. והיינו שבמקום לשדר לילד שיש לו בעיה שצריך לטפל בה ואיך שהוא שונה מכולם נסביר לו עד כמה הקב”ה מאושר שאתה כזה, כי ילד היפראקטיבי יש לו מרץ גדול יותר מילד אחר, ואם אכן ינווט את המרץ לאפיקים חיוביים הוא יוכל להשיג עם מרצו הרבה יותר מאחרים שאין להם מרץ כל כך. והיינו שמחדירים בו שלא רק שהוא לא פחות מאחרים אלא אדרבה יש לו מעלה עליהם. וכשנחדיר בו עניין זה שהוא מיוחד בכך שיש לו את ההיפראקטיביות כי יש לו מרץ שאין לאחרים אז אדרבה זה ידרבן אותו לפעול באפיקים חיוביים, שהרי ילד היפראקטיבי אינו רק ילד תזזיתי, אלא האלמנט הבולט אצלו הוא פגם בוויסות החושי אשר מביא לכך שכל קשת הרגשות אצלו מוקצנת. הוא לא יודע לבכות אלא להתייפח, לא יודע לצחוק אלא לאבד שליטה, לא יודע להתרגז אלא להתפוצץ מזעם, לא יודע לעצור בלהצחיק אלא נגרר מהר ללהציק, לא יודע סתם לפחד אבל כן יודע להיות בפאניקה. וכן, לא יודע ללכת אלא אך ורק לרוץ, וכשנחדיר בו שוב ושוב גם באמצעות תמריצים חיוביים שזו בעצם מתנה שקיבל מאת הבורא, והבורא מאושר מכך כי עכשיו הוא יכול לפעול במישור החיובי במרץ יתר אז זה ידרבן אותו לנצל את הקיצוניות שיש בו לאפיקים חיוביים.

היבטים מעשיים היוצאים מהרעיון הנ”ל:

א. ראשית כל צריך שאנחנו ההורים נחדיר בעצמנו שכל מצב בעולם הוא בהשג”פ, ואם הילד שלנו היפראקטיבי יש בכך כוונה מיוחדת ועלינו לנצל זאת לאפיקים חיוביים. (וגם אם העובדה שהגיע למצב הזה הוא מרשלנות).
ב. ע”י שאנחנו נהיה חדורים בזה, נחדיר זאת לילדנו עם הרבה חום ואהבה שבעצם הבעיה שלהם היא כלל לא בעיה אלא זכות וכוח מיוחד שהבורא נתן להם.
ג. אפשר להחדיר נקודה זו באמצעות תמריצים חיוביים, פרסים וכו’ שאם הם ינהגו לפי השקפה זו הם יתוגמלו.
ד. ובכך נגרום להפוך את הבעיה לפתרון אחד גדול.. את המרץ העצום שיש לו נכוון לצד טוב.. ובכך ננצל את כל הפוטנציאל שיש בו לטוב.

לסיום

שמעתי סיפור שפעם ניגשה אישה אל הרבי ואמרה:שככול הנראה אין אלוקים בשמיים כי אם כן, לא מובן איך אפשר לזוועות השואה להתרחש, וברור הדבר שאין אלוקים. והרבי השיב: דווקא בגלל שהדברים שנעשו בשואה לא אנושיים, מוכרח לומר על כך שזה מאיתו יתברך,מאחר ולא הגיוני שאנשים יעשו דבר שכזה. והיינו שבעניין שבו האישה הגיעה לחיסרון באמונה, דווקא שם הרבי מצא את הדרך לחזק את האמונה.

בכך שנחדיר לעצמנו שבכל דבר גם אם נראה רע יש הזדמנות וטמון בו טוב גלום, נחדיר זאת גם לילדנו, אזי נמצה באמת את מירב יכולותינו ונגלה את האמת והאלוקות בכל דבר. ובכך נזכה לגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.